במשך שנים הלכתי לסדנאות, קורסים, ריטריטים, פסטיבלים, שיעורים פרטיים וקבוצתיים, תוכניות לימודים. תירגלתי. לקראת משהו. לקראת להיות הורה.
כל מה שלמדתי מתנקז לכאן ועכשיו: עם ביתי אני לא מתרגל יותר. אני חי את זה. חי ויפסנה בנוכחות ובנשימה שלי איתה חי יוגה כשאני מרים אותה חי קונטקט כשאני ניגש אליה, נוגע בה, זז איתה חי אקרו- באלנס כשאני משחק איתה חי טיפוס מצוקים ועצים על הסלעים, המדרגות והענפים איתה חי את עקרון הרצף כשאני נושא אותה. חי את תיאורית האינטליגנציות המרובות של גרדנר במרחבים שאני יוצר איתה אני שר ומנגן איתה מטייל ומתבונן בגאיה דרכה קוטף פירות ופרחים מטפל בצמחים רודף אחרי ברווזים, טווסים ואפרוחים מאכיל ומלטף עיזים וכבשים מנחם אותה כשכואב וקשה צוחק ומישתובב כשכיף וזורם
זו ילדותי השנייה כל שלמדתי אשכח. זו ילדותי השנייה איתך.