כשהכל סוער בחוץ
זה זמן לחזור הביתה
כשאין מה לחפש שם מעבר לים
זה זמן לחזור הביתה
טיפסנו גבוה
חיפשנו רחוק
עפנו לכל עבר
במרחב ובזמן
אבל עכשיו,
זה זמן לחזור הביתה
ראשית אל הלב שניסגר
אבל תמיד יודע את האמת
מפעימה לפעימה
אל הגוף שמרגיש ויודע
את הממשי, הנכון, האמיתי, היפה והמדוייק לנו
מרגע לרגע
אל הנשימה שמזכירה לנו בגליה
את היכולת להתרחב תמיד
משאיפה לנשיפה
אל העיניים שמתפקחות לרווחה
ונזכרות כיצד לראות מעבר למסך הערפל של האשליה
אל האנשים שקרובים אלינו באמת
ורק איתם נוכל לצלוח את הסערה
אל הבית שהיה רק חדר שינה
ולפתע מתעורר לחיים ולעשייה
אל האדמה שמבקשת בצניעותה
שנחזור להוקיר ולהנות משיפעה
ואל הילדים, פלא הבריאה,
אשר מטיבעם המחובר, מבקשים שנחזור הביתה, אל עצמינו, אליהם,
להתחבר, להיות, להשתתף, להיווכח..
בנס החיים ששם היה, הווה ויהיה,
תמיד...
בית