מה אומר ומה אגיד לכם
אנשים טובים ויקרים
מילים כמו חול ובקרוב לא יהיה מה לאכול
כמו זרעים וחול, נישטף ונימהל בשצף המידע עם הכל
בין סמיילים ולייקים אשר דחקו את שפת הקול
הגענו לכאן, לספינת האדמה הפירטית
להפליג אל עבר האופק המבטיח חלומות בצבעי הקשת
הרחק מהיבשת, הטובעת אל תוך הרשת
אך חיש מהר, התברר
שלכל אחד יעד קצת אחר.
שבעה כיוונים יש לאחד
אך לחותרים בספינה הם בניפרד.
ההוא רוצה קדימה
ההיא רוצה אחורה
ההם למעלה
והן רק פנימה.
וכך, כמו בסיפורי חלם וטרגדיה
סובבת הספינה סחור וסחור
הרחק הרחק מהאור, במערבולות הבור
אשר יצרנו במו ידינו המיומנות
החותרות ולא לאות
לכיוונים מנוגדים
שעם קצת רצון והקשבה
היו יכולים להיות משלימים
ולהביאנו לחופי מבטחים אמיתיים
במקום לעוד סיחרורים אשלייתיים והזייתיים
כשבנתיים, צי האימפרייה של היבשה הטובעת
מפליג במלוא העוצמה והשחת
וגלי ספינותיו הדוהרות כבר מורגשים
ואותנו רק עוד יותר מטלטלים ומערפלים
ובתוך זאת המערבולת
הדרך היחידה החוצה
היא הרפייה בתוך הסחרחורת:
לשלב ידיים, להרחיב הנשימה
ולהגדיל את מסת הציפה
ולהתפלל להיפלט מתוכה.
כי בתוך זאת המאפלה
אין כיוון ואין חתירה
וכל המאבקים והדעות הן לשווא ממילא
ומי שיתעקש
סופו להתעטש
ולקבל מחט דקיקה
בתוך אפו המתרגש
באיזו קומה תחתונה
של ספינות המעצמה
וזו כמובן תהיה רק ההתחלה
של עולם חדש ומופלא...
אז...
מעומק הנשמה, בואו ניקח נשימה עמוקה.
וכן... אם עדיין לא הבנתם, אילו הם אכן דיברי תוכחה.
אז חברים וחברות
אחים ואחיות
ילדים וילדות
כלבים וקרציות
אלינו אני קורא:
לרסן את הטורף המטורף והילד המשתולל
שבכולנו אוחז ושולט,
שמתוכנו הוא מנהל
את כל מה שמבחוץ מתנהל.
הרודן הוא אני ,אנוכי, בי,
ולמרות שכ"כ הרבה יותר קל להאשים ולהצביע שם
למעלה אל ביל ובי בי,
את האצבע יש להפנות חזרה אל עצמי, לתוכי
זה הזמן להתעורר,
להתפקח ולהתבגר,
לקחת אחריות,
להדליק את הנר שבתוכנו בוער
מאיר מרתפים של פצעים עתיקים
אך כטבעו של האור, כמו מים, לחדור
בינות סדקים, חריצים ושכבות אין ספור
אך כעת זה הזמן לאור לעזור
אם נפשוט תחפושות
שהפכו זהויות
התקשו לקליפות
סדוקות ודהויות
כמו שכבות של בטון
על אדמות כבושות
מפחיד וכואב לקלפן כי דבוקות הן
לעור גוף האור החשוף והרגיש שאיתן התחתן
גופנו האמיתי צמא ובשל
לגעת באמת, להתחבר, להתכרבל
לנוע ביחד כמו כל יצורי הבריאה על פני תבל
וזה בכלל לא פשוט, לרפא הזרות
לתקן הטעות
לעורר מחדש את הפשטות
שבטבע שלנו היא מהות, כמו אימהות
ולסיום וקינוח רק אומר
דבר אחד לא ממש מוזר
שאת זה הכפר
שהוא סוג של ספינה
או נכון יותר סירה רעועה
לא נוכל להמשיך להשיט לעד
אם כולנו נמשיך לחתור בניפרד
כי לא להתאחד זה כמו להתאבד
המבול כבר כאן
ועוד מכות וגזירות רבות יגיעו כמובן
וממש כבר כדאי
שנבין בוודאי
שעדיף לא לשחות בים הסוער
שהוא גם כבר בוער
כי..
מיליוני אנשים לבד
ואם כבר לבד אז שיהיה בתנועה
שניחמם
שלא ניטבע (ניקפא)
שלא נשתגע...