כשאני חושב שאני עושה את הדבר הנכון

חשבתי על הכל תיכננתי את הכל יצרתי את כל התנאים בניתי את כל המיבנים חיוותתי את כל המערכות חיברתי את כל הקצוות

ועכשיו רק נותר להתרווח אל תוך יציבות דינמית מבורכת, לגלוש בבריכת השחייה הציבורית המפוארת שעושה גלים בדיוק אחת לכל שעה עגולה. לנגן בקצב הידוע מראש של שינויים צפויים. אח.. איזה חיים נהדרים.

רק מה.. שתמיד בדיוק אז... מתגנב ומגיח לו ממעמקי היקום: הכאוס האין סופי, אויב האדם המושבע, וכמו ילד רע, מפרק את כל התפאורה.

אז מה?